קארין ארד: גברים, צאו מהפייסבוק שלי

קארין ארד, בראיון ראשון מאז הוציאה את כל הגברים מרשימת חבריה בפייסבוק: "המון נשים מרגישות כמוני.  משהו מגעיל קרה לעולם שלנו, אבי, וחלק גדול מזה קשור לפייסבוק. הוא פשוט פרץ את כל הגבולות. היום פשוט נמאס לי בבת אחת. ומחקתי גם חברים טובים שלי, כי צריך לסמן גבול איפשהו. ואני בחרתי לסמן אותו בין הרגליים. טיפוסי לי. תודה". מאת אבי לן

אתמול מחקה קארין ארד את כל הגברים ברשימת החברים שלה בפייסבוק. "ידידי המעטים ואבא, עמכם הסליחה, אבל נמאס לי", כתבה. "הפרופיל סגור לגברים. מזל טוב וברוך השם".

מה האסוציאציה הראשונה שעולה לכם בראש כשאתם שומעים את השם קארין ארד? סקס. קארין ארד שנונה אש, טורפת גברים לארוחת בוקר – כך היא ממותגת, גם ברצונה וגם שלא ברצונה.

"שנים של חרא". קארין ארד בגוגל

היא התפרסמה בזכות המאמר המיתולוגי שכתבה, המין הנשי, או איך לא לעצבן לנו את הדגדגן. היא כותבת טור במגזין הגברים בלייזר, (מישהו הגדיר את הטור "סיפורים מהווגינה שלה"). היא כתבה שלושה ספרים ועומדת לקראת סיום הרביעי.

כרגע עומד מספר החברים שלה בפייסבוק, לאחר שניפתה ממנו אתמול את הגברים, על 1265. היא ידועה ככותבת שנונה ופרובוקטיבית. רבים מן הסטטוסים שלה הופיעו בסטטוסים מצייצים. ביניהם אני אוהב את:

-  נורא בזבוז בעיני שאף אחד לא מזיין אותי

-  אני לא חיבת להתחתן, אבל אני חייבת שירצו להתחתן איתי – וזה לא פרדוקס, זו חשיבה נשית רגילה לגמרי

-  מהבוקר אני מנסה לפענח תחושת מועקה – אולי בגלל המכתב מביטוח לאומי, הורמונים, בדידות אוניברסלית, משהו עמוק. בסוף הסתבר שלבשתי את החוטיני על הצד

"נמאס לי להיות מטרה לחיצי סקסיזם.
אתה יכול לקרוא לזה הגנה עצמית"

אתמול, אחרי שגיליתי כי סילקה אותי מרשימת חבריה, כתבתי סטטוס נזעם. לתוך 167 התגובות השתרבבה מריבת נשים מכוערת, טלנובלה בהתגלמותה. אחרי שהתעשתתי, הרמתי לקארין טלפון, וביקשתי לראיין אותה. השיחה התקיימה אמש בג'יטוק.

האמת, נעלבתי שהחלטת לסלק את כל הגברים מרשימת החברים שלך. לדעתי זו אפליה על רקע מיני
נכון מאוד. מצד שני, מה ההבדל בין זה לבין להחליט שאני לסבית?

יש הבדל גדול. לסבית לא אמורה לסלק גברים מרשימת חבריה, כולל אבא שלה
בוא נמשיל את דף הפייסבוק שלי לגוף, או לבית שלי. זו זכותי. אבא שלי יבין אותי, אני מבטיחה לך. ולאנשים שאני מכירה לא יהיה אכפת לדבר איתי בטלפון.

‫זה לא הוגן, שאת מאפשרת לגברים להציץ בפרופיל, אך לא להגיב. מה את מנסה לעשות, לסרס את המין הגברי?
לא, רק לא לשמוע מה שיש להם להגיד. ומאז ומתמיד יכלו כולם לראות את הפרופיל שלי, זה לא חדש.

אני לא מבין במה חטאתי. אני גבר. הייתי חבר שלך. סולקתי משום שאיקס גברים אחרים, שאין לי שום קשר אליהם, פגעו בך. לא הוגן. לא הגיוני
אני סובלת מהטרדות באופן קבוע, גברים חושבים שהם יכולים להיכנס בי כי הם קוראים או קראו בלייזר, ויש להם נטיה כזו לא להבין את המכלול, ולהתמקד לי באיזורים מסוימים באישיות. הגיעו מים עד נפש. אני לא שק אגרוף, מה לעשות. רוצים להשליך עלי כעסים בגלל שאיזה מישהי עזבה אותם לפני כמה שנים? שיגידו לי בפנים, נראה אותם.

‫למה את מכניסה את אבא שלך ואת כל המין הגברי לשק אחד?
קודם כל, אם אנחנו כבר מדברים, אבא שלי מן הסתם התחיל את הסאגה הזאת. דבר שני, זה רק פייסבוק, כפרה עליך. ורוב הגברים שפונים אלי, במיוחד אם הם נדחים, מתנהגים נורא. ‫ובכלל, נמאס לי להיות מטרה לחיצי סקסיזם. אז אתה יכול לקרוא לזה הגנה עצמית.

"אילו הייתי יודעת שככה ארגיש, יכול להיות שהייתי עושה אחורה פנה, קורעת את המאמר ההוא, זורקת אותו לפח ומתחתנת טוב"

"אם אבא שלי יבוא אלי בטענות
שהוצאתי אותו מפייסבוק,
אגיד לו: אתה אשם.
והוא ימות מצחוק"

איך אבא שלך התחיל את הסאגה?
מהבחינה הפרוידיאנית הוא אחראי באופן נרחב על היחס שלי לגברים, על הפציעות הנפשיות שלי, וגם על המהלך הזה, במובן מסוים. פסיכולוגיה בגרוש. ומה אתה רוצה מאבא שלי? נראה לך שאכפת לו אם הוא בפייסבוק שלי או לא?

‫סתם. חשבתי שאבא הוא הדוגמה המובהקת לגבר שלא מאיים או מטריד אותך מינית
מצד אחד. מצד שני, הגברים שבחורה נמשכת/ נדחית מהם במשך חייה קשורים מאוד למי היה אבא שלה. אז אם הוא יבוא אלי בטענות זה מה שאני אגיד לו: אתה אשם. והוא ימות מצחוק, ללא ספק בכלל.

‫כלומר, החלטת לסלק את הגברים מחייך באופן מוחלט? יש לזה קשר לאמירה שזה כמו להיות לסבית? זהו, עולם חדש נולד – בלי גברים?
לא. רק מהפייסבוק אני מסלקת אותם. אמרתי לך כבר – פנים אל פנים הם מאד מנומסים אלי. הפייסבוק פשוט פרץ את כל הגבולות, והם מרשים לעצמם הרבה יותר מדי הרבה מדי זמן. והיום פשוט נמאס לי בבת אחת. ומחקתי גם חברים טובים שלי, כי צריך לסמן גבול איפשהו. ואני בחרתי לסמן אותו בין הרגליים. טיפוסי לי, תודה.

ברור לך שברשימת החברות שלך ישנם גם גברים מתחזים. יוזרים פיקטיביים הם תופעה נפוצה.
ברור לי. יוזרים פיקטיביים שאני לא יודעת עליהם יישארו, מה לעשות. אבל אם הם מתחזים לנשים והם מנומסים עקב כך, מבחינתי זה לא משנה. ואגב, גם נשים גועליות, כמו כמה מאלה שהגיבו בסטטוס שלך, ילכו גם. אני רוצה שיהיה לי נעים בפייסבוק שלי

בין החברים הזכרים שלך לא היו גברים מנומסים? נדמה לי שאני באופן אישי הייתי מנומס מאוד
נכון, והיו עוד הרבה מנומסים, ויש שם אנשים שאני אפילו מחבבת. אבל זו הפגנה.
חוץ מזה, מתישהו יחזרו גברים לפרופיל שלי. אבל אני אסנן אותם היטב, אני מבטיחה לך. לא עוד גברים שאני לא מכירה. רק כאלה שאני יודעת שכוונותיהם טהורות

"אני מאוד אוהבת את פייסבוק.
אני יצרנית תוכן די נלהבת. אבל
מאוס בעיניי שאנשים באים להתבדר
אצלי ומנאצים אותי. שבעתי התעללויות"

‫כן, כתבת אצלך שעם נשים הרבה יותר שקט, בעוד שמריבת התרנגולות בסטטוס שלי הוכיחה את ההיפך. הטיעון שלי היה, יש גברים רעים ויש גברים טובים, וכך גם נשים. לא אשפוט אדם בגלל מינו
נשים הופכות להיות רעות בעיקר כשיש גברים בסביבה, אגב. כשאין להן על מי לעשות אבו- עלי, הן בדרך כלל בסדר גמור.

‫השלב הבא הוא חזרה בתשובה?
קשה לי מאוד להאמין. מה הקשר בין מחיקת גברים מהפייסבוק, שכידוע לך הוא לא העולם האמיתי, לבין חזרה בתשובה? לא הבנתי איך זה השלב הבא

חשבתי על עזרת נשים בבית הכנסת, אוטובוס לנשים בלבד וכו'
אני גם יוצאת מהבית לפעמים. פועלי בניין שורקים לי וזה. אל תהיה מודאג

‫ופייסבוק הוא לא העולם האמיתי אך הוא שזור בו. ‫בשתי מילים, המסר שלך הוא "גברים נמאסתם"?
נכון, ואני מאוד אוהבת פייסבוק. אני יצרנית תוכן די נלהבת, אתה יודע. אבל עצם העובדה שאנשים באים להתבדר אצלי בעמוד ומנאצים אותי בו בזמן, מאוסה בעיני. וכן, גברים עושים את זה הרבה יותר מנשים כשמדובר בי. אולי זו אשמתי, אני לא יודעת, אבל לצורך העניין זה לא משנה את השורה התחתונה. לא רוצה יותר.

‫מבין אותך לחלוטין. את בענייני הפגנות. שתהיי לי בריאה
משהו כזה, כן. ואם יש ביניהם אנשים נחמדים, צריך יותר מהצעת חברות ולייק כדי להוכיח את זה. שבעתי התעללויות

"אני בן אדם רגיש. לא הצלחתי לפתח
עור של פיל, וכל תגובה מרושעת
מעליבה אותי. והטרדות מפחידות אותי"

‫מלה טעונה עד כאב. התעללויות.
אני דרמאטית, מה חדש, אבי. אני יודעת שזה לא נראה ככה, אבל אני בן אדם רגיש. לצערי לא הצלחתי לפתח עור של פיל, וכל תגובה מרושעת מעליבה אותי. והטרדות מפחידות אותי. ובסך הכל הרגשתי בחצי שנה האחרונה שאני הודפת מתקפות. ואני מדברת איתך על כל יום כל שעה. ומה כבר אני עשיתי להם? שעשעתי אותם? חלקתי איתם? שלא לדבר על אלה שרוצים לצאת איתי ואני אומרת לא. כאילו אני חייבת להם משהו. וזה אחרי ה"למה את לא זורמת, איך תפגשי אנשים אם את שלילית?"

‫מתקפות בנוסח מה? מה הטקסטים שלהם?
אמאלה. איזה קללות? בת זונה, חתיכת בשר חסרת תועלת, שרמוטה מזדיינת, מכוערת, ערביה, ומה לא. אולי לך זה נראה כמו חלק מהטריטוריה, ואולי זה באמת ככה, אבל אני אומרת – אם אני יכולה להפסיק את זה – למה לא?

‫אני מקווה שאת מוחקת את התגובות וחוסמת את המגיב
בוודאי, מוחקת וחוסמת, אבל אז מגיע חדש, וחוזר חלילה. אז קודם כל אני צריכה הפסקה מכל זה. ואחרי זה נראה מה יקרה.

"זו הפגנה. מתישהו יחזרו גברים לפרופיל שלי. אבל אני אסנן אותם היטב, אני מבטיחה לך"

"אני כאילו 'מזמינה את זה',
כמו נפגעת אונס משנות
השישים שלבשה מיני"

הפגנה כואבת. את נשמעת מאוד פגועה. מתי הבשילה בך ההחלטה?
ההחלטה עלתה במוחי היום בצהריים, וביצעתי אותה בערב. אני באמת מאד פגועה. קראת את התגובות על הקיר שלך היום? זה נראה לך חדש? לא, חמוד שלי, זה מאז ומתמיד. בתגובות פה, בפוסטים בבלייזר, שנים של חרא

‫את מרגישה כמי שנושאת צלב על גבך? סליחה על המילים הגבוהות. האם זה צלב המיניות שלך, היותך אשה מינית וסקסית?
אין לי מושג איך הגעתי לכאן תאמין לי. אילו הייתי יודעת שככה ארגיש, יכול להיות שהייתי עושה אחורה פנה, קורעת את המאמר ההוא, זורקת אותו לפח ומתחתנת טוב

את מתכוונת למאמר ההוא שפרסם אותך ותייג אותך כסמל המיניות הנשית החדשה?
אתה רואה, הנה אתה ציני. בשביל מה? אתה לא יכול בלי? ואתה עוד אמור להיות משוחרי טובתי

‫סליחה אם נפגעת. בנשמתי אני רכיכה
כל כך קל להיכנס בי. אני כאילו "מזמינה את זה", כמו נפגעת אונס משנות השישים שלבשה מיני

‫הנה, ראי מה קרה בינינו, נשבע לך שלא ניסיתי להתקיף, ואת כבר במגננה היסטרית. את חושבת שהמאמר ההוא הרס את חייך?
אני לא במגננה הסטרית. רק ניסיתי להראות לך איך זה קורה בקלות. אני חושבת שהיית ציני. וכן, אני כבר רגישה אקסטרה. לא אומרת שהמאמר הרס את חיי, אלא רק שזו לא הזמנה לקרב. וגברים נלחמים איתי מאז כל הזמן. התעייפתי, די.
ותדע לך, בלי שום קשר עכשיו, רוב הנשים שאני מכירה מבינות בדיוק על מה שאני מדברת. המון נשים מרגישות כמוני. זה מדהים כמה הן סובלות. משהו מגעיל קרה לעולם שלנו, אבי, וחלק גדול מזה קשור לפייסבוק

"הייתי פעם מאוהבת נואשות
ב'הומו'. שנים שכנעתי אותו
שאין דבר כזה, אמת אחת,
שהאמת ורסטילית"

קשה לי עם הגישה הקורבנית הזאת, כאילו כל הגברים זונות. אני לא אוהב הכללות. אפשר לאהוב נשים ואפשר לאהוב גברים, וכל אחד/אחת – לגופו/ה. יש מניאקים, שקרנים, רוצים לזיין וללכת. אבל יש גם אחרים……..
יש, מסכימה. בגילאים שלי הם בדרך כלל לא פנויים כדי לפנות אלי בהצעות.

ויש גם הומואים…
הדיעה שלי לגבי הומואיות היא שאין דבר כזה, לפחות לא בתור נטייה מינית. לדעתי כולם הכל, וההגדרה הזאת היא מגבלה טפשית. הייתי פעם מאוהבת נואשות ב"הומו". שנים שכנעתי אותו שאין דבר כזה, אמת אחת, שזה רק הגדרה בראש. האמת ורסטילית

‫בעקבות השיחה הזאת אני מתחיל ממש לחבב אותך. הפער בין השבריריות שלך לתדמית… בטח דיסקסו את זה איתך מיליון פעם
מיליון. העניין הוא שאפשר לשים לב לשבריריות שלי אם קוראים היטב. אבל מי רוצה לראות? אנשים מעדיפים כותרות, הגדרות, תבניות. מורכבות זה מורכב מדי בשביל הרוב

‫כן, אבל את מסתתרת מאחורי מילים מאוד בוטות, וזהו טריק מאוד "מלוכלך"
אם היית קורא ספר שלי הייתי יודע את זה, למשל. אם היית קורא טורים שלי היית יודע את זה. אני לא מסתתרת. זה גם חלק ממני, אבל רק חלק, לא כולי. מבין למה אני מתכוונת?
צריך תמיד להניח שיש עוד בבן אדם. והעניין הוא שאני גם מעולם לא הסתרתי כלום. זה יכול לקרות אם רוצים. ואם תעשה תרגיל ותעבור רק על הסטטוסים שלי מחודשים האחרונים אתה תראה גם שם כאלה שהם לא "מלוכלכים" ולא בוטים, ורגישים. כמובן שהם לא ייכנסו לסטטוסים מצייצים.