בפסח האחרון, לפני שנה, כתבה מיי פיינגולד שיר כואב, "מה נשתנה", על בחורה צעירה שנאנסה במועדון בהשפעת סם האונס. לפני חודש וחצי דלף הקליפ לאינטרנט. אתמול, בכתבתה של לי אברמוביץ' בערוץ 2, היא הודתה: "אני זו הבחורה של ה'מה נשתנה'".
מה יותר קשה: לצאת מהארון כהומו או להודות שהיית קורבן לאונס? אי אפשר למדוד. איש איש וכאבו, איש איש וההתמודדות שלו. מה שבטוח – כמות הנשים שהעזו להיחשף כקורבנות אונס קטן בהרבה ממספרם של הנשים והגברים שיצאו מהארון.
כן, זו אני, וזה מה שקרה לי
אולי זאת רוח התקופה: אנשים ציניים היום. כשיהודה פוליקר "נחשף" בערוץ 10, פייסבוק קיבלה אותו בוויכוחים סוערים. לצד תשבוחות, היו גם הרבה תגובות לועגות שיצאו נגד "המיסחור של החשיפה", בסמוך לצאת אלבומו החדש.
גם מיי פיינגולד "נחשפה". היא לא הסתתרה מאחורי מילים עמומות. היא הישירה את עיניה הירוקות אל המצלמה והודתה: כן, זו אני, וזה מה שקרה לי.
החשיפה לא היתה מתוכננת. כשיצא הקליפ, אנשים החלו לשאול שאלות. מיי בחרה תחילה בתשובה הנוחה, וסיפרה שזה קרה לחברה שלה. "עד שזה אכל אותי. המצפון שלי אכל אותי מבפנים, כי השיר נכתב כהשראה מהחיים שלי".
קורבנות אונס הביעו תמיכה
לאחר צפייה בכתבה, פרסמתי סטטוס משבח בפייסבוק. להפתעתי, לא כל התגובות היו מפרגנות. היו אנשים שחשבו שפיינגולד מכרה את נשמתה לשטן הרייטינג.
יצחק גרבוז כתב: "חייב להגיד שקצת מתחיל להימאס הקשר הבלתי נמנע בין 'חשיפה אישית ואמיצה' לבין הוצאת דיסק חדש".
צביקה שפירא: "עצוב שמנצלים זאת כדי לעשות מסע יחצנות".
ליליה פייגיו (שהתפרסמה בלהיט "גבר שר אצלי באמבטיה") סיפרה מנסיונה האישי: "פעם אני ולהקתי הוצאנו שיר לרדיו על אבא שהתעלל בבתו. במהלך יחסי הציבור קבלתי הצעה מעתונאית מעיתון חשוב, שאם אני אספר על זה שאבא שלי התעלל בי, אני אקבל כתבת שער צבעונית לסוף השבוע. מזעזע זה לא מילה! כמובן שלא הסכמתי, ולא יצאה לי שום כתבה. מטריף אותי למה אמנים פתאום נזכרים להיחשף באופן כל כך קיצוני, כדי למכור את היצירה שלהם".
בין אלו שכן פירגנו, בלטו שתי נשים שיודעות על מה הן מדברות.
אשכר אלדן כהן, המתלוננת המרכזית פרשת יצחק לאור: "המון הערכה לכל מי ששוברת את קשר השתיקה, מתגברת על תחושת האשמה והבושה, מתגברת על גלי ההשמצות המרחפים באוויר ובעיניים פקוחות מספרת את האמת".
רותי לנואל: "אם מישהי שעברה אונס מצליחה להשתמש בזה בשביל לקדם את עצמה במקום שזה יהרוס לה את החיים – בהחלט שאפו".
מיי פיינגולד, שאפו
כמה רוע אפשר לבלוע?
גם בדף של חדשות 2 התנהל דיון סוער, מלא השמצות.
אלון רפאל: "מה עושים בשביל פירסום !!!!משעמם לך מיי ????רוקרית בלי שכל!!! בעצם כול הפנקיסטים הרוקרים וכול המוזרים למינהם! ממש לא מרחם עליה!!!!!"
דני גולדנר: "בוא נניח ועברו שנתיים ועכשיו היא התעוררה והבינה מה שקרה, אז היא פונה לחדשות ערוץ שתיים במקום להתלונן במשטרה? אולי בזמן שאנחנו מדברים הוא אונס בחורות אחרות, אבל לא נראה לי שלפיינגולד בכלל אכפת מזה. היא בסך הכל רוצה לקדם את הקריירה המדשדשת שלה וזה מה שהכי מרגיז אותי".
כמה רוע אפשר לבלוע?
מגיע לה חיבוק, לא סטירת לחי
אז בואו נעמיד דברים על דיוקם: האלבום החדש של מיי עוד לא גמור. מבחינה שיווקית, עדיף היה לה לשמור את הסיפור לצאת האלבום.
ולגבי התלונה במשטרה, אמינה עלי תשובתה של מיי: "לאור התחושה של שנתיים שלמות שהדחקתי והכחשתי והייתי נורא מבולבלת, לא הייתי בטוחה אם זה הדבר הנכון לעשות. ואוו, זה נורא מלחיץ. זה בן אדם שהוא בקליבר הרבה יותר גבוה, יש לו הרבה יותר כסף, יש לו הרבה יותר, יש לו אנשים שעובדים מתחתיו, יש לו מוניטין הרבה יותר גדול, ואני… מה אני יכולה להוכיח?"
מה היא הוכיחה? שיש לה אומץ. שיש לה ביצים. שהאמנות שלה – כמו כל אמנות טובה – נובעת ממעמקי הנפש שלה.
אז קצת פירגון בבקשה, חברי פייסבוק יקרים. קצת יותר סובלנות במדיה החברתית תעשה לנו רק טוב.
למיי פיינגולד מגיע חיבוק גדול, ודאי שלא סטירת לחי מצלצלת.
אל תמהרו לשפוט. אל תאנסו אותה בפעם השנייה.
מה נשתנה / מילים ולחן: מיי פיינגולד
הכול התחיל במבט מבט תמים
דרך עשן מקצה אחד לקצה אחר של החדר
היא הייתה יפה הוא היה גבר כזה שעושה לה את זה
אז היא רקדה על הרחבה כמו חתולה
מקווה שהוא יראה בה נמרה ילדה רעה
אבא לא יודע איפה היא מבלה היא מרגישה גדולה
הוא קלט אותה קלה להשגה חצי מהעבודה היא כבר עשתה לו
במבט תמים דרך עשן מקצה אחד לקצה אחר של החדר
רקד על הרחבה כמו נמר מקווה שהיא תראה בו חתלתול וכבר מסטול
והוא כבר יודע שקנה לה את התחת בשלושים שקלים בבית מרקחת
מה קרה לבחורה שיצאה לקרוע את הלילה
מה קרה לבחורה יצאה לקרוע את הלילה
נשיקה ליטוף ועוד מבט דרך עשן כבר לא תמים שניהם יודעים
כמה טוב ומה נעים פתאום היא לא בעניין בא לה לשם בא לה לכאן
נשים תבינו גברים לא אוהבים שמשחקים איתם זה יכול להיות משחק מסוכן
בענייני פאסון גם יום חלום יכול להסתיים ב
מה שקרה לבחורה שיצאה לקרוע את הלילה
מה קרה לבחורה יצאה לקרוע את הלילה
כבר לא רואה בעיניים אז הוא הזמין לה עוד משקה שלא תבכה
והוא הכניס לה למשקה כדור קטן כל כך קטן גבר קטן גבר מושתן
אז היא רקדה על לרחבה אז היא נפלה על הרחבה
הוא לקח אותה לאיזה תא ועשה בה מה שבא לו מה שבא
לא היא אמרה לו ואיבדה ת'הכרה לא היא אמרה לא
כשאת אומרת לא למה את מתכוונת למה את מתכוונת
את לא נותנת
מה קרה לבחורה שיצאה לקרוע את הלילה
מה קרה לבחורה יצאה לקרוע את הלילה
זה סיפור על בחורה שיצאה לקרוע את הלילה וקרעו לה ת'צורה
בעיתון זה לא הופיע לא משפיע משום מה זה קורה בכל מקום ואל תגידי "לי זה לא יקרה אני אחראית יוצאת פעם בשבוע לא קבוע לי זה לא יקרה"
את לא יודעת מי הבן זונה שיופיע דרך עשן מקצה אחד לקצה אחר של החדר
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות כל הלילות כל הלילות
שבכול הלילות אין אנו מחוּלָלים אפילו פעם אחת אפילו פעם אחת אפילו
מה קרה לבחורה שיצאה לקרוע את הלילה
מה קרה לבחורה יצאה לקרוע את הלילה
מה קרה לבחורה שיצאה לקרוע את הלילה
מה קרה לבחורה יצאה לקרוע את הלילה
הפוסט מוצלח ונכון, אולם השיר ממש לא משהו
השיר הוא לא האישו:)
מה לא עושים כדי למכור היום דיסקים. היא תמכור את אמא ואבא שלה כי מאז גמר של כוכב נולד לא עשתה עם עצמה שום דבר והיא לא מצליחה כמו רוני דלומי שיש לה קול שכיף לשמוע
אצלה זה שירי דכאון וזיופים כל השירים
לא קניתי את הספור הוא מריח כמו פרסומת ולא כמשהו אמיתי שקורה לאישה שאונסים אותה והיא שותקת ומספרת על זה בשיר
איזה למכור דיסקים?! היא לא הוציאה אותו לשוק עדיין..
מה נסגר..? באה בחורה חזקה ואמיצה שרוצה לספר את הסיפור שלה.. היא ניסתה להעביר אותו רק דרך השיר בתירוץ "זה קרה לחברה " אבל זה משהו אמיתי וכואב.
ונחש/י מה..? יש אנשים שאוהבים שירים דיכאוניים.. וה"זיופים " נשמעים כמו מנעימה נהדרת..
אז מספיק עם השטויות.. יש כאלה שאוהבים ויש כאלה שלא..
אני אישית שונאת את הקול התינוקי של רוני .. סוו? אני לא אלך ואלכלך עליה בגלל זה..
אם אין לך משהו מפרגן לומר למיי.. סתום/סתמי..!!
אם היית יודעת כמה קשה להיפתח ולספר דבר כל כך כואב.. לא היית מעיזה לדבר ככה.
הפעם הפוסט ממש לא נכון. המבקרים של הספור שלה אומרים דבר נכון
איפה פה החינוך שלה והאחריות שלה? לא חשבתי להתלונן? ומה עדיף שזה שאנס אותה ימשיך להטריד ולאנוס עוד בחורות? זה חסר אחריות מצידה.
אני אומרת שהספור לא אמין כי היא לא מתלוננת נגדו. היא המציאה את זה בשביל הדיסק וזה מוכר
מלים כדורבנות !!!!!!!!!!!!!!!!!!
חוסר אחריות לתת לו לחמוק בלי כלום
אז מה, אשכר אלדן כהן נהייתה מומחית לעניני אונס מה? אתה כותב "שתיים שעברו אונס" המקרה של אלדן כהן עדיין פתוח משפטית. מי אמר שעברה אונס?
צודק. תוקן
העובדה שהמקרה פתוח משפטית לא בהכרח מעיד על כך שלא התרחש.
בוודאי
תגידו לי שכחתם את הלב שלכם איפשהו? מה זה משנה מתי היא בחרה להגיד את זה? למי אכפת אם זה באמת תרגיל יח"צני? מרוב כל הציניות שכחתם לרגע להיות בני אדם ואנשים טובים, ולקבל את העובדה שהיא הוציאה את זה לעולם עם כל הכאב? ככה אתם רוצים שבחורות אחרות שנאנסו ורואות את זה יחשבו שהן יתקבלו אם הן יספרו?
יש לכם מושג כמה אימפוטנטית המשטרה ובתי המשפט מול אדם עם עורכי דין במאות אלפי שקלים ועם צבא של חברים מפורסמים שיבואו ויתייצבו מאחוריו כדי לתמוך בו?
שכחתם להיות אנשים טובים לפני כל ראיה צינית. אני אדם מאוד ציני, אבל קודם כל, כשאני שומע בחורה שמספרת כזה דבר, נשבר לי הלב. וזה לפני כל דבר.
לא יודע מאיפה אתם מוציאים את כל הרוע הזה. כמו שכתוב, פשוט אונסים אותה שוב. חבל שזה מה שבחורות אחרות רואות.
תודה, תודה על התגובה הזאת. חיכיתי לה. התגובות הקודמות פשוט הממו אותי
מה זה הממו אותך? זה לא הבלוג שלך? איך אתה משאיר תגובות כמו אלו בבלוג שלך?
באמת, אבי. מה _אתה_ לא תעשה בשביל הרייטינג, ועבור עוד דיון פסאבדו-אינטלקטואלי בפייסבוק…
ועכשיו שאני רואה שבכלל תגובות המתפרסמות כאן צריכות "אישור מנהל", האמירה שלי רק מקבלת משנה תוקף…
בירנית יקרה, הבלוג שלי, אישרתי את התגובות, תוך זעזוע וסלידה.
מה לעשות, אני מאמין בחופש הביטוי.
למה שלא ישאיר תגובות כאלה? גם אם הן מזעזעות, יש להן מקום.
לכל אחד יש זכות להגיד מה שהוא רוצה. הדיון הוא דיון גם אם נכתב בו דברים רעים. ההיפך, יותר טוב, אם לא נראה כמה רוע יש בליבם של אנשים עוד נטעה ונחשוב שאנחנו חיים בעולם מושלם ושאין מה לתקן פה.
מחזקת את ידי ליאור
אתם אנשים קשי לב לא יודעת בכלל מה לומר לכם, יחצנות לא יחצנות הנושא קשה במדינה שלנו אנסים נכנסים למקסימום 3 שנים לכלא וגם זה אם יש הר של ראיות.
מחזקת את ידייך מיי אל תשמעי את כל לשון הרע הזאת, את חזקה ואמיצה והכבוד לך על הצעד הזה, נשות ישראל איתך וכפי שנראה גם אישי ישראל השפויים.
כואב לי עלייך אבל נראה שאת בדרך הנכונה.
לא יודעת, קשה לי עם זה.
מצד אחד רוצה להאמין שקרה לה משהו נורא והיא מעכלת ובסוף תתלונן
מצד שני היא לא עשתה עם זה כלום אז איך אפשר לעודד חשיפה בלי שעושים משהו נגד מי שפוגע בנשים?
היא הסבירה בכתבה (יש לינק בפוסט) – וההסבר שלה נשמע לי לגמרי משכנע. איך אפשר להוכיח אחרי עשר שנים שהוא השתמש בסם אונס?
זה שהיא סיפרה את זה זה לעשות משהו..
תאמיני לי שכל מי שהיה במקום הזה באותה תקופה.. או שיברר דקה באינטרנט יוכל לראות מי הנבלה שעשה את זה..
וגם ע"י כך שהיא סיפרה את הסיפור בנות ילמדו להיזהר יותר..! לא לשתות מכוסיות שגברים אחרים מביאים.. ולא לשתות כוסית שנשארה סתם ככה על השולחן.
אני המומה מהתגובות פה. כמה אטימות ובורות נוטפים מכל תגובה (חוץ מזו של ליאור). אל תשפטו בחורה שלקח לה שנתיים עד שעיכלה בכלל שקרה לה כזה דבר, זה אפילו מעט זמן. אל תשפטו אותה על כך שלא הלכה למשטרה כי אין שם שום מענה לנפגעות אלימות ואונס, במיוחד מקרים כאלה. והכי מגעיל שאומרים שזה בשביל למכור ואיזה דוגמה היא נותנת. הייתם מעדיפים שהיא תשתוק, נכון? ככה הרבה יותר נוח לכולם, וזו הדוגמה שהייתם רוצים שבנותיכם יקבלו. תיכף גם תכתבו פה שזה אשמתה שהלכה עם מחשוף עמוק מדי. תתביישו
מסכים איתך. חזרנו לשפיות. תודה לך
בכל משפט אונס קורעים את המתלוננות..
עם כל ההוחכות והכל שעליהן להביא..
לא מספיק שעברו אונס.. הן עוברות גם השפלה במשפט לחזור ולספר מה היה.
להיראות אמינה?
אני לחלוטין מבינה למה היא לא התלוננה.. זה הרבה יותר משפיע כשזה בפירסום.. כל כך הרבה אונסים קורים.. אך רק המפורסמים שבהם עוזרים ..!
קצת קשה להגיב ולהכות תחת השפעת סם אונס. תנסה פעם
עם תגובות כאלה, ממש פלא שמספר הנשים שנחשפות כקורבנות קטן.
כל אחד מבקר, כל אחד יודע בדיוק מה היא היתה צריכה ולא צריכה לעשות, ועוד מגדילים עשות ובאים אליה בטענות.
תתביישו.
לא האמנתי למראה תגובות האנשים לעיל, זה נראה כמו טוקבקיסטים בתשלום.
עצוב, כמה חוסר רגישות ואדישות שאנשים מגלים למקרה האישי הזה , שדרש אומץ לב לא קטן.
מתעלמים מהסיפור הקשה שהיא עברה, ומתרכזים בסיבה והמומנטום של גילוי סיפורה האישי של מיי.
התהליך שהיא עוברת הוא עניינה האישי, ואל תבקרו את החלטתה אם כן או לא להתלונן, ומתי.
ולמיי, כולי תקווה שתתגברי על המקרה שעברת, וכל הכבוד על החשיפה, בכוחה להציל נשים ממקרים דומים. ועל זאת מגיעה לך תודה מכל הלב.
ויק
איזה תגובות, תתביישו לכם.
לא מספיק שהבחורה נאנסה, עכשיו עוד אתם באים ומאשימים אותה? אותה אתם מאשימים?
איפה הלב שלכם? איפה הראש שלכם?
ובהזדמנות זו כדאי להזכיר את העצומה נגד התיישנות על עבירות אונס וגילוי עריות.
http://www.atzuma.co.il/lolita10/0/34/
מה שטמירה ירדני מוכנה לעשות כדי לקדם כוכבת שלה כמו מיי
חבל שהיא נפלה למקומות האלה
מעצבן שכל אומן בארץ הזאת חושב שהוא יכול לספר ספור לפני שהוא מוציא דיסק
כל האומנים הם הומואים או אנסים????? משהו פה לא הגיוני שלכל אחד יש ספור טרגי לספר על עצמו
המגיבים צודקים בכל לשון של מילה. כל הכבוד שיש שפיות בעם הזה ולא כולם אוכלים כל לוקש שנמכר בסיטונות כמו מה שהיה כאן
מאד אוהבים את מיי, מעריכים את החשיפה ומתעבים את התגובות המשמיצות. חייבים להודות שהשיר עצמו בעייתי, גם במילים וגם בביצוע החפלה שלו, וזה עשוי להסביר את המחלוקת על האמינות שלה. מבחינתנו מיי מאד אמינה, השיר קצת פחות
אני המומה מאנשים שמעזים למתוח ביקורת בסגנון כל כך בוטה על בחורה אמיצה שחשפה טראומה כואבת.
אני לא אוהבת את הביטוי אונס שני, אבל היא עברה חוויה כל כך קשה, בכל כך הרבה מישורים, שאני חושבת שכל בר לב, אם לצטט את קודמי יכול להבין למה שתרצה לגדר את הזעזועים. פנייה למשטרה היא חוויה קשה גם מול גוף מתפקד.
אז היא משתמשת בזה לצורכי יח"צ, ביג דיל.
מישהו רוצה להתחלף איתה?
אני לא כל כך מבינה את הקריאה הכוללת לפרגון למיי.
אנשים שונים – דעות שונות.
ממה שהצגת, דווקא התגובות בפייסבוק מתונות יותר מהטוקבקים.
בעייני לא בכדי.
חג שמח
וואו, פשוט גועל נפש כל הטוקבקיסטים כאן.
אני מנסה למצוא מילים לתאר את זה, וכל מה שעולה לי זה בחילה…
אתם כאלה קטנים מאחורי המקלדת שלכם ובטוחים שאתם יכולים לשפוט כל אחד, כל מצב, כל דבר!!! פשוט מגעיל…
אני מסכים עם ליאור לגמרי, בתור בנאדם מאד ציני ביומיום, יש מקומות שהציניות הופכת לטמטום, זה בהכרח נכון אצלכם.
איכס!
ואתם יודעים מה? אם זה בא על חשבון זה שהיא מספרת ומתוודה ואולי עוד יצור גס ועלוב שחושב שהוא יכול לרשום נפשות צעירות יזרק לכלא, אז מצידי שתשתמש בסיפור שלה בכל פעם! שישמעו על זה! שידעו על זה!!! זה קורה הרבה יותר ממה שנדמה לכם וזאת יכולה להיות אחותכם, אמא שלכם, הבת שלכם וכו'.
תיזכרו מה זאת רגישות FOR FUCK SAKE!
מזכיר לכם גם את מקרה לינור אברג'יל, אחרי שהיא זכתה בתחרות היא הרגישה סופסוף מספיק חזקה בשביל לספר, ואחריה גל של נשים שנרמסו בצעירותן ופחדו לדבר… אין מקום לביקורת או לתגובות מגעילות כאלה על עיתוי או בחירה של הנאנסת לדבר. די לג'ונגל הזה
גם אני מזועזע מהתגובות אבל אני לא בטוח שאין מישהו שעומד מאחוריהן.
שום דבר לא גרם לי לפקפק באמינות הסיפור של מיי אבל תכלס – זה לא ממש משנה אם זה קרה דווקא לה או לחברה שלה או שהשיר נכתב בעקבות ידיעה שהיא קראה בעיתון על בחורה שהיא לא מכירה.
בהנחה שהתגובות כאן הן לא בתשלום או ע"י מישהו שמחפש לעשות פרובוקציות זה בהחלט יכול להסביר מדוע נשים שעברו כאלו מעשים נפשעים לא התלוננו.
מצטרפת לנגעלים מהתגובות. מתי בדיוק היא הייתה אמורה לחשוף את זה?!? באודישנים של כוכב נולד?!? על הבמה בגמר?!? הרי עד לפני שנה איש לא ידע מי היא ולכן גם איש לא היה מתעניין. או שאולי עדיף שתשתוק כל חייה כדי שחלילה לא תהרוס לכם את החג עם מחשבות נוגות על מיסחור?!? חוץ מזה, מי כמוה יודעת (תודות לחארות שטיקבקו כאן את מרירותם) שברגע שאת מתוודה על אירוע קשה את תיצרבי בתודעה פחות כזמרת ויותר כ"זאתי שנאנסה", אז למה שהיא תחבל לעצמה במו ידיה בשאיפות אם היא לא מרגישה שזה חיוני? ואשר לפניה למשטרה – נו באמת, אתם שולחים קורבן של אחד המעשים הכי קשים בספר החוקים לחוות את מה שאתם בקושי מוכנים לעבור כשמישהו פורץ לכם לרכב. חבורת טיונופות, שזה לא יאומן.
מיי יקירתי, תמיד יהיו אנשים שלא יאהבו את מה שתאמרי או את מה שתעשי…. אני לא רואה טעם לפגם בהיחשפות שלך. עשית מעשה אמיץ ולא ברור כלל…
אחת מארבע נשים תעבור xונס בחייה… אחת משלוש תעבור הטרדה מינית.
אז מה, בגלל שמישהי היא אשת תקשורת/דמות ציבורית/שחקנית/זמרת אסור לה לספר את שעבר עליה?
הרי תמיד יבוא האחד ויאמר שהוידוי הוא חלק מיחצנות….
שימי על אותם אנשים פס, כמו שתמיד עשית.
מחבקת אותך יקירתי…
שותפתך לכאב.
תגובתך מרגשת.
מאוד הייתי רוצה שמיי – אם תקרא את הפוסט – תצא מכאן מחוזקת, מחובקת, מוקפת אהבה. שהאומץ שלה יתן כוח בידי קורבנות נוספים להיחשף, ואף להתלונן. אני בטוח שהחשיפה היא חלק מהריפוי. להחזיק סודות איומים בבטן זה הדבר הכי פחות נכון לעשות לבריאותך הפיזית והנפשית
אחותי, אני איתך… ועם מיי.
חבל לפנות למיי.. היא כבר אמרה והמון פעמים.. טוקבקים זה ר-ע-ל..
וע"פ התגובות שראיתי למעלה.. זה כל כך נכון..
האנשים שכתבו את זה הם אנשים חסרי רגש..
מגעיל ממש.
אני איתך במה שכתבת.. זה כל כך נכון
אבי , כל הכבוד על המאמר , מסכימה איתך .
מיי ראויה לחיבוק והערכה .
גם מיי מוכיחה שלנשים יש זכות בחירה היכן לספר את סיפורן , איך להפעיל את השפעתן על החברה .
כל הכבוד למיי על כך שנחשפה כאשה , כיוצרת , כאמנית , שמסוגלת לצמוח מתוך הזוועה שעברה .
כל מי שכועס עליה שהיא לא הלכה להתלונן במשטרה מוזמן לתרום את תרומתו החברתית להגנת נשים . … See More
כאילתית לשעבר , אני יודעת שהעיר לא גדולה , בתי מלון אינם רבים , מנהלי בידור אינם רבים , כל מי ששמע את העדות של מי בטלויזיה רשאי לגשת למשטרה ולהעיד שקיים חשש לביצוע פשע , בעיקר אם מישהו יודע שהאדם בו דובר , שאיני יודעת מיהו , עשוי להמשיך לפגוע בנשים .
הגיע העת שבמקום לזרוק רפש בנשים שמעיזות לחשוף אנסים , אנשים יקחו יוזמה ואחריות ויעשו את מה שהם עצמם מטיפים לאחרות לעשות . יש דרכים רבות לגינוי חברתי והוקעה של עבריני מין , יש דרכים רבות של חברה לתמוך בנשים ולאסוף מידע על עבריני מין .
כמובן שכוונתי היא רק למעשים חוקיים , זריקת כל האחריות למשטרה ולבתי משפט , היא אינה עשיית צדק , היא התנערות מאחריות אישית חברתית ומוסרית .
הבה לא ניתמם , כל מי ששכלו בראשו יודע שחקירת משטרה ובית המשפט כפופים לנוהלים שלא תמיד מאפשרים להוציא את האמת והצדק לאור בסוגיית אונס ..
מיי הייתה אמיתית וכנה כשתארה את הפחד מהעובדה שלא אמינו לה ושלא תוכל להוכיח את האמת .
שמעתי לאחרונה לא מעט נשים שחוות את אותו הפחד .
אז במקום לתקוף אשה שמדברת , כדאי לחשוב איך לסייע , כדאי לשמוח על שבירת מחסום השתיקה .
אולי זה מאיים ומפחיד , לפתע הנשים מדברות , הן אינן מסתתרות יותר , מי יודע מה עוד עןמד לצאת לאור
אחחח, אני מתה על המגיבים האלה שיודעים, יודעים היטב איך קורה ואיך נשמע אונס, ויודעים לזהות כל כך טוב מעל המקלדת שלהם את כל הסיפורים ש"לא נשמעים אמינים"
אם זו אישה מוכרת, דמות ציבורית כלשהי שמספרת שהותקפה, זה תמיד בגלל שהיא מחפשת פרסום, אם זו אשה "רגילה" אז בטח ובטח שהיא מחפשת פרסום, כסף וכו', אם היא מתלוננת במשטרה היא בטוח מחפשת פרסום, אם היא לא מתלוננת, על אחת כמה וכמה,
ג'ודית באטלר כתבה מזמן שהחברה והנתקפת חוות את אותם השלבים, של הדחקה, אי אמון בכך שזה אכן קרה, האשמת הקורבן…
נשים אמיצות כמו מיי במקרה הזה, מוכיחות שיש עוד שלבים של מודעות, של עשייה, של שבירת המחסום החברתי, למרות כל המצקצקים האלימים והצבועים.
אבי, תודה. ושאלה שנשמעת רכילותית אבל חשוב לא פחות להעלות אותה גם אם אי אפשר לכתוב. אנחנו יודעים מי זה?
איזה כיף שבזכות האומץ שלה מישהו ישן קצת פחות טוב בלילה.וגם בלילה של מחר כי לך תדע מתי זה יתפוצץ.
אני חושבת שלא יהיה כל כך קשה לברר..
מי היה אותו מנהל של צוות הבידור לפני 10 שנים אפילו אמרו את השם של צוות הבידור
מה שבטוח.. המשפחה של השרץ הזה יודעת מי זה.. וההנהלה של אותו צווות בידור וכל מי שהיה שם בתקופה..
מי יודע אולי הוא עדיין עובד שם?
כמה עצוב שאנשים כל כך מפקפקים בקורבנות של תקיפה מינית ונטפלים לעניין הפרסום.
אם אמנית יכולה להשתמש בכוח שיש לה בהיותה מוכרת ולהעביר מסר שאולי יעזור לכמה בחורות שעברו דבר דומה, אז מה זה משנה בכלל?
יש דברים שעליהם נאמר "זר לא יבין זאת"… כנראה שמי שלא עבר/ה תקיפה מינית לעולם לא יבינו איך החיים הופכים לגיהנום אחרי מקרה כזה, וכמה קשה לדבר על זה, לצאת מזה, לעשות משהו חיובי עם החיים אחרי זה… כל הכבוד למיי פיינגולד שהיה בה את הכוח לספר על זה ולעשות עם זה משהו שיזיז אותה קדימה.
אני מורידה את הכובע.
תומך במיי האמיצה
ומחבק אותה על הכאב שתמיד ישאר אתה
אני לא מאמין לה בכלל!
אבל מי אני לעזאזל, שבכלל ישאלו אותי אם להאמין לה או לא? (ואין לי ספק שהיא עברה בדיוק את החוויה שהיא מתארת!) מאיפה בכלל יש לי את הטמטום לבקר אותה על משהו, בין אם זה הזמן שלקח לה להיחשף או התזמון?
גם המשפט בפוסט הזה "אז בואו נעמיד דברים על דיוקם: האלבום החדש של מיי עוד לא גמור. מבחינה שיווקית, עדיף היה לה לשמור את הסיפור לצאת האלבום", לא במקום, הגם שהבלוג הזה עוסק בשיווק.
בנקודה הרגישה הזו של חשיפת קורבן לאונס או כל פעולה מינית אסורה, כל ביקורת הקושרת את החשיפה לשיווק אישי או שיווק בכלל אינה לגיטימית, בגלל שאין מועד נכון יותר להיחשף מאשר כאן ועכשיו, גם אם זה קרוב לשחרור דיסק או ספר או מה שלא יהיה.
כל ביקורת כזו מכניסה חזרה למחילה או לחור או לארון (וסליחה על הדימויים) קורבנות אחרים, אפילו המפורסמים שבהן/הם.
דני גולדנר הזה בחיים לא ידע מה זה להיות מותקף במצב שהוא נחשב החלש.
הוא מדבר בז'רגון זר לגמרי לכל זה.
הוא אפילו לא מתחיל להבין את מה שאני, שמעולם לא נאנסתי, מבינה. במצבים האלו צורת המחשבה משתנה לגמרי, וצורת המחשבה שלו ממש לא קשורה.
כנ"ל לגבי "אחת שיודעת" שחוץ מזה שלא ממש יודעת, לא נראה לי שהיא "אחת".
אם היא נערה או אישה רוב הסיכויים שהיא עברה הטרדה מינית כלשהי בחייה. לא אונס, אבל אפילו נגיעה שלא במקום, מישהו שחושב ש"לא" משמעותו "כן" גם אם זה לא מגיע לתקיפה אלא רק לזה שהוא עוקב אחריה ולא מרפה, והיא קולטת שהוא רואה אותה בתור כלי או מטרה ואי אפשר להראות לו אחרת או לסלק אותו משם. דברים כאלו, ברמה הזאת, קרו כמעט לכל בחורה שהכרתי. לא אחת מארבע או שלוש, אחת מאחת.
שני המגיבים האלו, וחלק מהמגיבים האחרים, בכלל לא יודעים איך הראש עובד אחרי הטרדה מינית ולכן נראה לי שהמגיבה היא בעצם גבר. לא כי דבריה שגויים אלא כי היא בכלל מדברת במונחים לא קשורים.
דבר ראשון:
לפי מה שזכור לי, כל סיפור האונס דיבר על גיל 17 של מיי, כשהיא סיימה תיכון והרגישה שהכי לגיטימי לעבור לאילת ולעבוד בצוות בידור.
כמובן שאחרי עשר שנים, להתלונן למשטרה זה לא לגיטימי.
יש לי כמה חברות שעברו מקרי אונס, בגיל 19 ואפילו יותר מבוגרות, ובכלל להתלונן למשטרה לא נחשב אצלהן כאופציה, בעיקר בגלל אנשים כמוכם שיכחישו, ולכי תוכיחי שאנסו אותך, בעיקר אם לא היית בתולה לפני. אז זהו שאי אפשר ממש.
צריך להגיד למיי תודה שהיא הראתה לנשים שגם אחרי כלכך הרבה זמן אפשר לקום ולהתלונן, למה אם היא היתה הולכת להתלונן במשטרה זה היה משנה משו? לא כמו החשיפה שהיא קיבלה. במרכז הפריים טיים ואמרה בבירור: בנות? אל תשמרו בבטן! תתלוננו!. מה לעשות שהיא פספסה את ההזדמנות שלה.
ממה שיצא לי להכיר את מיי, היא בנאדם מדהים.
והשיר לדעתי מאוד מוצלח ומאוד מתאר את המצב,ויש לו קצב קליט.
תזכו לחיים ארוכים כולכם, וכל מי שלא מאמין? מקווה שיחווה מקרה כזה, נראה אותו רץ להתלונן
מיי בנאדם מדהים מנסיון אני לא סתם אומרת..
אתמול היה איתה מפגש אני אצלה בפורום
תגידו אין לכם לב?! איך לעזאזל אתם יכולים להגיד דבר כזה
לכו תכירו את מיי פיינגולד הבנאדם ! ונראה אם תגידו את זה
שוב ..
פשוט גועל נפש פשוט ככה…
אבי אתה מלך תודה על הכתבה הנפלאה