אז מיהו הבלוגר המסתורי שהשכיר את שירותי הכתיבה שלו לבירה מכבי והפך לבלוג הכי מדובר בעיר? באמצע הלילה שוחחתי עם "שותה וקם". ראיון ראשון, יעני. יצא חומוס. אחלה חומוס. (גילוי נאות: הפוסט הזה ממומן ע"י חברת "אחלה")
נתחיל בבדיחה.
בחור נכנס לבר של היפסטרים ואומר לברמן: תן לי את הבירה הכי טובה שלך
הברמן מגיש לו בירה מכבי.
מכבי?! שואל הבחור, שלולית השתן החמימה הזאת שמתחזה לבירה? אתה רוצה להגיד לי שזו הבירה הכי טובה שלך?!
לא, מודה הברמן, אבל הם משלמים הכי טוב
("שותה וקם", הבדיחה שלא זכתה ב"פרויקט בדיחות הברים הגדול של מכבי")
תעלומות הן מנוע הייפ מצויין. החידה סביב הבלוג של "שותה וקם" עזרה לייצר סביבו סוג של חגיגה אינטרנטית. הוא היה הבלוג הכי מדובר בעיר. כולם ניסו לנחש מי הוא הכותב המאגניב. הגולשים ידעו עליו רק מה שסיפר על עצמו: "אני כבר לא בן עשרים אבל עדיין לא שלושים. אוהב בירה, אוהב בחורות, ואוהב בחורות שאוהבות בירה". הוא הזכיר לי את עלמה אוהבת שהובילה דרמה דומה לפני כשנה.
פניתי אל היוזר של "שותה" בפייסבוק, וביקשתי לראיין אותו "על בלוגים, מדיה חברתית, שיווק ברשת, ועל החיים". הבטחתי שלא אשכור בלשים כדי להתחקות על זהותו האמיתית.
הוא הסכים, אך ביקש שהשיחה תתקיים בשעות הלילה, "כי רק אז אני ער באופן מספק". השיחה התקיימה בחצות, בלילה שבין שני לשלישי, בג'יטוק.
להלן קטעים מהראיון הסהרורי.
"חשבתי שנדבר על בחורות". כריסטי טרלינגטון, תמונה מהבלוג של "שותה וקם"
התעוררת?
אני לא יכול להתחייב על זה
כשנודע שמדובר בבלוג ממומן של מכבי, צביקה בשור כתב: מכבי יצאו הכי חומוס. זה פגע במספר הגולשים?
אתה מדבר על הבלוג במונחים של התוכנית "עובדה". אני מעדיף לדבר עליו במונחים פחות תחקירניים. אתה תחקירן במקצועך?
הבאז סביב הבלוג, חידת זהותך, זה הדליק אותך?
הבלוג מדליק אותי. אני גם אוהב חידות, אבל אני מעדיף חידות שגם אני עצמי לא יודע לפתור. חבל לי שאני יודע מי כותב את הבלוג. הייתי מעדיף להשתתף בחגיגה
כמה אנשים בעולם יודעים את זהותך כאיש שמאחורי הבלוג?
יש לך רקע בלשי? עבדת פעם כחוקר במשטרה? אני מרגיש שאתה נמשך לצד השרלוק הולמסי בסיפור. אני פשוט מתקשה למצוא עניין בשאלות האלה.
שיחתנו ארכה כשעה. בין שאלה שלי לתשובה שלו המתנתי דקות ארוכות. האם ייתכן שתוך כדי הג'יטוק התייעץ "שותה" עם צד שלישי?
ואיטיות תגובתך מדוע?
אני פשוט מתקשה לנסח משהו מעניין במרחב הדיון הזה
האיטיות והלקוניות שלך אינן מבשרות התלהבות. אפשר להגיד שלום.
הלקוניות היא חלק מהמבנה האישיותי שלי. גם האיטיות. גם את הפוסטים שלי אני כותב לאט.
אפילו עידית פרנקל ואלון עוזיאל, שהרעיפו עליך מחמאות, לא הטילו ספק בכך שאתה בלוג שיווקי של מכבי.
חחחחחחחחח יש לך משהו לשווק? אשמח לעזור לך. פרויקט בדיחות הברים בחסות מכבי הסתיים השבוע. יחד איתו, הסתיים שיתוף הפעולה איתם. אני אמשיך לכתוב את הבלוג. אם אותך מעניין רק מכבי, אז כנראה שתצטרך להפסיק לקרוא.
גם חידת דמותך מעניינת. נראה לי שאתה משחק בין כמה דמויות בפלטפורמות שונות. ואני מניח שלא בא לך לדבר על זה
חשבתי שנדבר על חתיכות.
נראה לי שכדאי שנוותר. לידיעתך ברור לי שאתה מאוד מוכשר. בסך הכל, אחלה בלוג, וגם הבלוג השני
הוא שאל מה כוונתי, אבל לא היה לי כוח לנהל איתו דיון נוסף לתוך השחר. לא גיליתי לו, אפילו לא רמזתי, השארתי אותו תלוי באוויר. אחת בלילה, דחילק. שיילך לחפש את החברים שלו.
אבל כשהלכתי לישון, היו לי ייסורי מצפון. מה אני רוצה מהילד. הוא לא קרימינל, חס וחלילה. כותב בלוג שמח, מרוויח קצת כסף, מה רע? אין לי שום בעיה מוסרית עם בלוג וירטואלי, אפילו כאשר הוא מסתתר מאחורי זהות בדויה. עם הלקוח הנכון, אולי אפילו הייתי הולך על זה בעצמי. כולה בלוג על בירה ובחורות, זה לא שמדובר על פשעים נגד האנושות.
גיניתי את עצמי. אפילו לא ביקשתי ממנו למסור ד"ש לתאומו הווירטואלי, מוריס. מרוב שניסיתי לא לרמוז כלום, יצא עקום. אני פשוט מגושם.
ואז נזכרתי בגינוי הגורף של מוריס, וצחקתי לעצמי בשקט. העולם הווירטואלי הוא עולם מופלא. ישנתי כמו מלאך.
.
כוסית אוהבת בירה? למי אכפת? כאן: ליסה סייפרט, התמונה מהבלוג של "שותה". (עלה לי בבריאות לחזור ולפרסם אותה. אבל הקצף חייב גם להיראות. - א.ל.)
רגע,רגע, כמעט קיפחתי את התאום הווירטואלי. גם הוא אוהב כוסיות. הנה אחת שלו. אווה הרציגובה, תמונה מהבלוג של מוריס
מצטרף לגינוי. הבלוג נחמד, אבל לא אוהב את השיטה.
עוד דוגמא למה האינטרנט של היום מחייב שקיפות מלאה.
חחחחח אחרי כל הרעש זה מורן שריר … ח"ח על החשיפה